משבר הקורונה שינה את פני העולם מקצה לקצה במגוון תחומים ונושאים שונים. לרוב נוטים לדבר על המשבר הכלכלי העצום שנוצר בעקבותיו עם גלי הפיטורים הגדולים והעסקים שנזכרו, או שדווקא מצביעים על המשבר בחינוך ועל הילדים שכמעט ולא יצאו למסגרות החינוכיות במהלך שנת הלימודים. לצד כל אלה יש עוד תופעה שאומנם מדברים עליה במידה מסוימת, אבל בהחלט לא נותנים לה את הבמה והיחס שמגיע לה על מנת להתמודד איתה בצורה טובה ומקיפה. אנו מדברים כמובן על המצבים הנפשיים הקיצוניים שעלו באופן משמעותי בתקופה זאת ובפרט על תופעת ה-OCD. שיר נוי לוין שהקימה את מכון חיבורים, מספרת שהתופעה הרבה יותר נפוצה ומדאיגה ממה שאפשר בכלל לדמיין והיא רואה את זה באופן יומי עם ריבוי הפניות אליה ואל המכון. אלו הדברים שחשוב לה לחדד בעניין.
מה בכלל OCD?
על תופעת ה-OCD אפשר לדבר הרבה ומי שרוצה להעמיק בהחלט רצוי שיקרא מידע נוסף שאפשר למצוא במרחבי הרשת. בקצרה נספר כי מדובר בהפרעה שנקראת בעברית הפרעה טורדנית כפייתית, ומי שסובל ממנה מוצף בדרך קבע במחשבות טורדניות שלא מרפות מהראש. לרוב מדובר על מחשבות מאד קיצוניות והרבה פעמים אלו הן מחשבות על מוות או מחלה המתקרבים, כמובן מבלי כל סיבה רציונלית לחשוב כך. הסובלים מ-OCD מעוניינים כמובן לשכך את המחשבות הללו, וכדי לעשות זאת הם מבצעים פעולות כפייתיות חסרות כל היגיון מתוך אמונה שזה מה שיעזור ויקל על החרדה והמחשבות. הם יודעים כמובן שאין שום היגיון בדברים הללו, אבל פועלים מתוך דחף וחוסר אונים ולא מסוגלים להשתחרר מהמעגל הזה. איך החמירה הקורונה את המצב הסובלים מ-OCD? בואו ננסה להבין.
היגיינה וחרדה
החל מפרוץ המשבר, אנו שומעים השכם וערב קריאות מהשלטונות, מרופאים ומאנשי מקצוע לשמירה על היגיינה. אפשר להתווכח אם נחוץ או לא, אבל מה שבטוח שעבור הסובלים מ-OCD מדובר במקדם חרדה גדול מאד. כלומר, להזהיר אנשים זה חשוב מאד, אבל כשמזהירים אותנו מפני דברים שאנחנו יכולים לראות בעיניים, זה משהו אחד, כמו במקרים של חציית כביש לצורך העניין. לעומת זאת, כשמדובר על אזהרה מפני אויב שהוא בלתי נראה ושאין דרך לדעת אם אכן הצלחנו להגן על עצמינו מפניו כראוי, כאן כבר יש מקדם חרדה משמעותי, גם עבור האדם הפשוט ועל אחת כמה וכמה עבור מי שסובל מ-OCD. בתקופת הקורונה ובמיוחד ברגעי השיא שלה, עלו באופן משמעותי מספר הדיווחים על חולי OCD עם החמרה במצב וכן נרשמו אלפי מקרים חדשים.
ריחוק חברתי
כדי להקל על מי שסובל מ-OCD, חשוב להעניק כלים שיאפשרו להתמודד עם המחשבות ובעיקר עם החרדה. כמו כן, התמודדות עם חרדה כוללת חיזוק של קשרים חברתיים ותמיכה מהחברים ובני המשפחה הקרובים. בתקופות הבידוד והריחוק, בהן נגזר עלינו להישאר איש בביתו, הסובלים מ-OCD לא קיבלו את התמיכה הזאת בצורה טובה, במיוחד אלו שאינם אנשי משפחה או משתייכים למעגלים חברתיים רבים. גם במובן הזה, בתקופת הקורונה, רבים שלא אובחנו עם OCD, החלו לפתח את התסמינים של ההפרעה ולאחר שניגשו לאבחון גילו שאכן זה העניין.
גשו לקבלת סיוע מקצועי
חושדים שגם אתם סובלים מ-OCD? דעו כי מדובר בהפרעה שניתן להתגבר עליה ולחיות איתה. אנו מציעים בהחלט להתייעץ עם גורמים רפואיים מוסמכים וכצעד ראשון אפשר בהחלט לגשת לרופא המשפחה שלכם. הקורונה גרמה להרבה שינויים בעולם, ואין שום סיבה שניתן להשפיע על הנפש שלנו באופן שלילי. רק בריאות!
