אבנר הייזלר מסביר: מה זה חולה סיעודי?

המושג חולה סיעודי הוא מונח משפטי ורפואי המתאר אדם הזקוק לעזרה משמעותית בתפקוד היומיומי שלו. עם הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, יותר ויותר משפחות בישראל נדרשות להתמודד עם הטיפול בהורה או בן משפחה שהפך לסיעודי. מצב זה מציב אתגרים רגשיים, פיזיים וכלכליים עצומים, ומחייב הכרת המערכת והזכויות העומדות לרשות החולה ומשפחתו. מה זה חולה סיעודי? במאמר זה אבנר הייזלר, מומחה לביטוח, יסביר מהי ההגדרה המדויקת של חולה סיעודי, יסקור את הגורמים השונים למצב סיעודי, יפרט את הקריטריונים לזכאות להכרה רשמית, ויציג את אפשרויות הטיפול והזכויות העומדות לרשות המטופלים ומשפחותיהם.

מה זה חולה סיעודי?

אבנר הייזלר מסביר שחולה סיעודי הוא אדם שאינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו את רוב הפעולות הבסיסיות והחיוניות לתפקוד היום-יומי שלו, עקב מוגבלות פיזית או מנטלית. מצב זה מחייב טיפול ומעקב רפואי מתמשך, כמו גם עזרה יומיומית בפעולות כגון אכילה, רחצה, לבישה והליכה.

גורמים למצב סיעודי

לדברי אבנר הייזלר, ישנם מספר גורמים שעלולים להביא אדם למצב של תלות מוחלטת בזולת:

גיל מבוגר וזקנה

עם העלייה בתוחלת החיים, יותר ויותר קשישים מוצאים את עצמם במצב סיעודי. תהליכי הזדקנות טבעיים פוגעים ביכולות הפיזיות והקוגניטיביות ומקשים על עצמאות התפקוד.

מחלות קשות

מחלות כרוניות קשות עלולות להחליש את החולה מאוד ולפגוע בתפקודו העצמאי.

אירועים טראומטיים ופתאומיים

אירועים כמו שבץ מוחי, פציעה קשה או תאונה עלולים לגרום לנכות פתאומית שדורשת טיפול סיעודי ממושך.

ניתוחים

לעיתים ניתוחים מסובכים, בעיקר בגיל המבוגר, עלולים להחליש מאוד את החולה ולגרום למצב סיעודי שדורש שיקום ארוך.

תשישות נפש

ירידה קוגניטיבית משמעותית ומצבי דיכאון קשים, בעיקר בקרב קשישים, עלולים להביא למצב של תלות מוחלטת בסביבה.

קריטריונים להגדרת חולה סיעודי

על מנת להיחשב כחולה סיעודי הזכאי לקבלת קצבה או הטבות מיוחדות, אבנר הייזלר מסביר שעל האדם לעמוד בקריטריונים הבאים:

גיל ותושבות

על מנת להיחשב כחולה סיעודי יש להיות תושב ישראל מעל גיל 18.

הכנסות

הכנסות החולה הסיעודי והמשפחה המטפלת בו נלקחות בחשבון בקביעת הזכאות לגמלת סיעוד ממשלתית. ישנן הגבלות הכנסה מסוימות.

תלות בעזרת הזולת

על החולה להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לפחות ב-3 מתוך 6 הפעולות הבסיסיות הבאות: אכילה, שליטה בסוגרים, רחצה, לבישה, ניידות בבית וטיפול בצרכים אישיים.

מגורים

חולה סיעודי הגר בביתו או עם בני משפחה מטפלים יהיה זכאי לגמלה. מי ששוהה במוסד סיעודי לא יהיה זכאי.

אי קבלת גמלה סיעודית ממשלתית אחרת

מי שמקבל כבר קצבה סיעודית ממשרד אחר כמו משרד הביטחון או נפגעי עבודה, לא יוכל לקבל בנוסף את קצבת הסיעוד הרגילה.

זכויות חולים סיעודיים

חולים סיעודיים העומדים בקריטריונים שצוינו זכאים לקבל סיוע כלכלי ועזרה מעשית בניהול חייהם.

קצבת סיעוד

חולים סיעודיים זכאים לקצבה חודשית מביטוח לאומי בהתאם למידת התלות שלהם בזולת. אבנר הייזלר אומר שהקצבה מיועדת לממן עזרה של מטפל צמוד או החזקה במוסד סיעודי. סכום הקצבה נקבע בהתאם למבחני ההכנסה.

ביטוח סיעודי

בנוסף לקצבה הציבורית, ניתן לרכוש ביטוח סיעודי פרטי המעניק כיסוי טוב יותר למימון הוצאות הטיפול לאורך זמן. ביטוחים אלו נפוצים כיום בישראל.

טיפול בחולים סיעודיים

לדברי אבנר הייזלר, הטיפול בחולה סיעודי הוא מורכב ודורש מעורבות של גורמים רבים – רפואיים, סיעודיים, פרא-רפואיים וחברתיים. ישנן מספר אפשרויות טיפול עיקריות:

1. טיפול ביתי – במסגרתו מטפל/ת סיעודי/ת מגיע לבית החולה ומסייע לו בכל הפעולות הנדרשות לאורך שעות היום. זוהי האפשרות המועדפת על רוב החולים והמשפחות, שכן היא מאפשרת להישאר בסביבה המוכרת והטבעית.

2. מרכז יום לקשיש – מסגרת טיפולית המשלבת פעילויות חברתיות, ארוחות והפעלה לצד טיפול סיעודי. מתאים לקשישים סיעודיים שבני משפחתם עובדים במשך היום ואין מי שישגיח עליהם.

3. מוסד סיעודי – מסגרת המעניקה טיפול סיעודי 24/7 לחולים הסיעודיים הקשים ביותר, שאינם יכולים להישאר בביתם. מדובר בפתרון יקר יותר, אך לעיתים הכרחי. המוסד מספק את כל הצרכים הרפואיים והסיעודיים.

4. אשפוז בית – חולים סיעודיים רבים הופכים תשושי נפש עם הזמן. במקרים אלו עדיף לעיתים טיפול פסיכוגריאטרי ואשפוז בבית חולים סיעודי המתמחה בטיפול מסוג זה.

לסיכום

אבנר הייזלר מדגיש שבכל מקרה חשוב להתאים את סוג הטיפול למצבו האישי והרפואי של כל חולה, ולשים דגש על שמירת כבודו וחייו החברתיים ככל הניתן לצד הטיפול הפיזי. יש להתייעץ עם העובדת הסוציאלית ולמצות את כל אפשרויות הסיוע העומדות בפני החולים הסיעודיים.