אומרים תודה על האוכל: כל מה שצריך לדעת על ברכת המזון

אם נבחן לעומק את הברכות והתפילות השונות בעולם היהדות, נראה כי לכולן כמעט יש דבר אחד במשותף והוא הרצון להודות לקדוש ברוך הוא. לפעמים מדובר על הודיה על החסד והברית עם ישראל, לעיתים זוהי הודיה על השבת שהקדוש ברוך העניק לנו, לפעמים אנו מודים על המשפחה והאנשים הקרובים לנו ועוד שלל ברכות ואמרות תודה. לצד כל אלו ישנה ברכה אחת שגורה המבטאת הודיה על דבר בסיסי ביותר שלרוב אנו לוקחים כמובן מאליו. אנו מדברים כמובן על ברכת המזון, אותה הברכה שאנו מברכים כדי להודות לבורא על כך שהוא זן אותנו ודואג לנו לאוכל, מחיה ובריאות. מדוע אומרים אותה? מה המקור שלה? מי צריך להגיד אותה? הנה כל מה שחשוב לדעת בנושא.

מהי ברכת המזון?

ברכת המזון היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה שבה נאכל לחם בכמות משביעה, אם אתם מחפשים ספרי הלכה, תוכלו למצוא ספרי הלכה באתר אוצר הספרים. מקור הברכה היא במצווה בתורה הנלמדת בפסוק ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ“.

מה הרעיון של ברכת המזון?

ביסוד ברכת המזון עומדת חובת האדם להודות לבורא על המזון ממנו הוא מתקיים. כלומר – הכרה בכך שהמזון שמחייה אותנו, הגוף שלנו והאדמה והקרקע שבה המזון גדל היא מתנה של הקדוש ברוך הוא.

אילו מאכלים מחייבים בברכה?

ישנה מחלוקת במקרא בין התנאים על אילו מאכלים יש לברך. לדעת רבן גמליאל יש לברך את ברכת המזון על כל מאכל מתוך שבעת המינים המופיעים בתורה בפרשה של ברכת המזון. לדעת רבי עקיבא מנגד יש לברך את ברכת המזון על כל מה שאדם אוכל ממנו כדי לשבוע ועושה אותו עיקר סעודתו, אפילו אם מדובר על ירקות בלבד לצורך העניין. חכמים סברו כי את ברכת המזון יש לברך בכל ארוחה הכוללת לחם וכך נפסק בהלכה עד ימינו אנו.

 

 

הכמות המחייבת בברכה

אם כך את ברכת המזון יש לברך בכל ארוחה שבה אוכלים לחם ושהביאה את האדם לשובע. כלומר, גם אם מדובר על כמות קטנה של לכם בשיעור של ״כזית״ והשובע הגיע משאר המאכלים, עדיין יש לברך את ברכת המזון. עם זאת, אם אין לחם כלל בארוחה אין צורך לברך. חשוב לשים לב שבימינו המושג לחם מתייחס גם למאכלים אחרים עשויי בצק ולא רק ללחם דה פקטו. למשל פיצה, קרואסון, כל דבר אחר שעשוי קמח או מכיל קמח.

מי חייב בברכת המזון?

ישנן מצוות מסוימת בהן מחויבים גברים אך נשים אינן מחויבות – למשל מצוות הנחת ציצית, זאת מטעמים רבים. הטעמים הללו אינם רלוונטיים לברכה הזו מפני שיש כאן ברכה שהיא כל כולה הודיה לקדוש ברוך הוא וזה מן הסתם משהו בסיסי שכולם מחויבים בו. על כן מחויבים בברכת המזון גברים ונשים כאחד ונהוג להתחיל לברך כבר בגיל צעיר בשנים הראשונות של החיים.

סדר הברכות

ברכת המזון כוללת ארבע ברכות עיקריות:

  • ברכת הזן: הודיה על השפע שנותן לנו הקדוש ברוך הוא.
  • ברכת הארץ: הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה, על התורה ועל מצוותיה, כל אלו מתנות הבורא.
  • ברכת בונה ירושלים: תפילה על מלכות בית דוד, על בנין ירושלים ועל בנין בית המקדש.
  • ברכת הטוב והמיטיב: ברכת הודיה לקדוש ברוך הוא על הטוב שהוא עושה לעם ישראל.

לסיכום, מדובר באחת הברכות היפות וחשוב שכל אדם יכיר אותה.

נגישות